שיעור נסיון חינם באחד מבתי הספר בהתאחדות
הגנה עצמית לאנשי עסקים ופרטים
מאמרים מאמרים מאת שי חי תזונה נכונה, סביבה תומכת, וכושר גופני כתנאי לאריכות חיים
באוקינאווה, ישנה שיטת איסוף מידע ורישום אזרחי, שנכנסה לפעולה בשנת 1879 הנקראת קוסקאי, אשר מתעדת לידות, מקרי מוות, ונישואים בדיוק מוחלט ואמין.
את הסטטיסטיקות מאותם הרישומים מצאתי ב-"אוקינאווה קאן קו בו שוקאן" (הארכיב המחוזי של אוקינאווה), ומבט חטוף בהן הספיק לי להתרשם עמוקות מתוכנן.
אותן הסטטיסטיקות, מראות ריכוז אדיר ויחיד מסוגו בעולם, של סנטנריאנים- (בני אדם אשר עברו את גיל מאה).
יש יותר מחמש מאות סנטנריאנים באוכלוסיה כוללת של 1.3 מיליון תושבים, רובם ככולם, בריאים, פעילים ועצמאיים.
גם בבדיקת נתוני גילאי התמותה הממוצעים, מול זה של שאר אזרחי העולם, מצאתי שהאוקינאווים מחזיקים בשיא עולם, כאשר הגיל הממוצע לפטירתה של אשה עומד על 86 ו-79 לגבר.
כמו כן, באוקינאווה, בנוסף לעובדה כי מעטים המקרים של משקל יתר, קיימים האחוזים הנמוכים ביותר משמעותית בעולם של שלושת גורמי התמותה העיקריים במערב, מחלת לב עורקיות, שבץ, וסרטן.
נתונים אלו מיוחסים ע"י מדענים וחוקרים לאורח החיים האוקינאווי ולא לגורמים גנטיים, קביעות אלה מקבלות תוקף חדש כאשר יותר ויותר אוקינאווים אשר מאמצים אורח חיים מערבי, נכנסים לסטטיסטיקות התמותה והחולי אשר אנו רואים לעיתים קרובות במערב.
בפרק זה נעמוד על הגורמים לחיים ארוכים אשר עברו במסורת של דרך הקראטה העתיקה, ואשר, יובילו את האדם הצועד בדרך זו לחיים ארוכים ומספקים.
כפי שכולם יודעים, חלק גדול במשוואת הבריאות והאנרגיה הזמינה לאדם, תופסת הפעילות הגופנית והגמישות , אשר מספק לנו בשפע אימון באומנויות הלחימה.
אך עם זאת, לצערי, ישנם גורמים נוספים אשר לעיתים נלקחים בחשבון פחות ונלמדים בבית הספר לאומנות הלחימה מעט מאוד אם בכלל, ולא בצדק.
גורמים אלו אשר אתאר בקצרה במאמר זה מדוברים רבות בבית ספרי, והינם חשובים הן למען המשך בריא וארוך טווח של אימון הכושר והלחימה והן למען טיפוח הבריאות ואריכות החיים.
אחד הגורמים הגדולים ביותר לחיים הארוכים של האוכלוסיה הבוגרת באוקינאווה הוא מה שתושבי אוקינאווה מכנים "קיזונה".
המושג קיזונה מתייחס לקשרים חברתיים של המשפחה, הקהילה והחברים.
הפילוסופיה מאחורי מושג זה מספרת על עזרה הדדית ומסבירה כי על האדם לעמוד לצד חברו או בן משפחתו בזמנים רעים כטובים, ולספק תמיכה נפשית וכללית לכל אדם אשר יצטרך במעגלו החברתי או המשפחתי.
בחברה זו לא מסלקים את החלש או דוחפים אותו הצידה, אלא עושים כל מה שאפשר בכדי לקדם אותו ולעזור לו לצמוח בכדי שיוכל לדאוג לעצמו.
שירים רבים נכתבו במשך אלפי שנים בתרבות האוקינאווית על עיקרון זה וחשיבותו, שני שירים ידועים מאוד באוקינאווה המדגימים גישה זו בצורה יפה, הינם :
"יואי מארו", ו-האהבושי.
אני אישית חוויתי את עיקרון הקיזונה כאשר עברתי עם ארוסתי לגור באוקינאווה למטרת אימונים.
כל אחד מבכירי המכון, עשה כמיטב יכולתו בכדי שההתאקלמות שלנו תהיה קלה בכך שבין היתר תרמו לנו כלי בית ומטבח ורהיטים, שינג'ו סנסאיי תרם לנו מכונת כביסה ושואב אבק ואף דאג לנו בצורה אבהית מאוד, כאשר ברוב טובו, עזר לנו למצוא דירה טובה וחתם או המציא, את כל המסמכים והערבונות הדרושים להשכרת דירה לזר בבירוקרטיה הנוראית והלא נגמרת של יפן, מבלי לבקש דבר בתמורה.
אין ספק שהתנהגות תומכת זו, עשתה את שהותי באוקינאווה לקלה יותר ומלחיצה הרבה פחות מאשר היתה יכולה להיות.
מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות הצביעו חד משמעית על החשיבות של חברה תומכת כתנאי לבריאות פיסית ופסיכולוגית ואת ההשפעה שלה על מערכת החיסון של הגוף כגורם מפחית מתח, חרדה, ודיכאון.
המערכת החיסונית שלנו כפופה ישירות לדרך בה אנו מתמודדים עם מתח, דרישות החברה, כעסים, ריבים, ואירועים קשים אחרים בחיינו אשר מובילים לדיכאון או חרדה, לכן המצב הבריאותי שלנו משקף לעיתים במידה רבה, את רגשותינו ומחשבותינו.
המערכת הניורונדוקורינית שלנו מקשרת בין המחשבה לגוף במטרה להתמודד עם מתח, הכימיכלים אשר מפיקה מערכת זו כאשר אנו במתח, כדוגמת קורטיסול, אפינפרין, נירופינפרין, נקראים ניורוכימכלים, והם מזוהים עם מחלות רבות ודיכאון קליני.
כימיכלים אלו כאשר מופרשים, מחלישים את המערכת החיסונית ומשאירים את גופנו חשוף לבקטריות וחיידקים מזיקים מסוגים שונים ולמחלות מסוכנות כמו סרטן, כאשר הם מפריעים לתקשרות בין הרצפטורים של מערכת החיסון לבין מרכז התא, מה שמונע מהם להגיב בצורה יעילה לאניטגנים אשר מעוררים תגובה חיסונית הגורמת ליצירת נוגדנים.
במקרים חמורים של חשיפה ממושכת אליהם, גורמים כימכלים אלו להפיכה בין חילוף חומרים אנבולי אשר בונה שריר לבין חילוף חומרים קטבולי בו מתפרק חומר, דבר הגורם לגוף להיחלש ולכלות את עצמו.
מתח כמו כן גורם להפחתה משמעותית בתאים הורגי מחלות מה שגורם לייצור מופחת של ציטוקינים (מתווכים כימיים בין תא לתא במערכת החיסון) מה שגורם ליכולת עמידה מופחתת מול בקטריות.
אדם אשר יודע להתמודד עם מתח בצורה יעילה, ולהביט על החיים באופטימיות ושמחה מפחית משמעותית את הפקת הכימכלים הללו, ומשפר את חסינותו למחלות אלו.
מחקרים רפואיים בתחום הסרטן הראו בבירור סיכויי החלמה טבעיים, אשר גדולים בצורה משמעותית בחולי סרטן אשר עוברים טיפולי הרפייה וטיפוליים קוגניטיביים אשר מגבירים אופטימיות ומפחיתים תחושות של תבוסתיות.
אופטימיות אם כן, היא המפתח המרכזי לשליטה בחיים והרגשה טובה, והיא זו שתשפיע על תפיסת החיים של אחד.
התרבות האוקינאווית והקראטה בפרט ,מעודדים אופי חזק ויציב המאפשר חשיבה חיובית וראייה אופטימית על החיים אשר מתבטאת במלואה באימרה האוקינאווית המפורסמת:
"לצרות קטנות התייחס בכובד ראש, לצרות גדולות התייחס בקלות".
התושבים של איי אוקינאווה, ידועים כאנשים נדיבים, וטובי לב, אהבתם לחגיגות ואוקיינוס מתבטאת היטב במילות השירים במוסיקה האוקינאווית המסורתית שלהם אשר נשמעת בכל מקום ברחבי האיים ומשרה אווירה טובה, חמימה, ומרגיעה.
דוגמא טובה לכך הינה הפואמה העתיקה "אונה בושי" אשר נכתבה בהשראת איסור המלך באותה תקופה לנגן בסנשין במקומות פתוחים, ומתארת ביקורת של אנשי הממלכה אשר חגגו לעיתים תכופות בריקודים ונגינת סנשין בשדות לאחר יום עבודה קשה.
אונה בושי
תחת עץ האורן בכפר אונה
שלט היה אשר אוסר על משהו
להגביל את אהבתנו הם לא יכלו
בהצהרה פומבית זו.
סאצ'יקו מיאגי
האוקינאווים, מסבירי פנים, ומנומסים מאוד, הם אוהבים מאוד את החיים, ומדגישים את חשיבות ניהולים בדרך שלווה ואיטית, אותה מכנים במושג הנפוץ באי - SLOW LIFE .
האוקינאווים עושים דברים בקצב שלהם ובזמנם החופשי הנקרא בפי התושבים "איילנד טיים" (זמן אי) לכן לעיתים קרובות הם יאחרו לפגישות, יפתחו את החנויות באיחור וכו' ויחפשו כל תירוץ ליום חופש או חגיגה, וכל זאת כמובן בהבנה הדדית מוחלטת של הצד השני, עם זאת, כאשר יעבדו תושבי האי יעשו זאת בחריצות תוך כדי חתירה לתוצאה הטובה והשלמה ביותר.
בתקופת מגוריי על האי שתי המילים אשר שמעתי הכי הרבה הינם "טיגי" אשר פירושה הוא "אל דאגה", ו "יאסאשי" אשר מתייחס לנדיבות ולב רחב.
קשה לא להתאהב בתרבות האוקינאווית אשר מעודדת אופי חברותי ,גמיש, שליו, ופעילות חברתית וקהילתית אשר בא לידי ביטוי מלא באימרה האוקינאווית המפורסמת לפיה חיים תושבי האי :
"איצ'ריבהצ'ואדה"- אחים מרגע שנפגשנו.
בכל מכון לקראטה באוקינאווה כמו גם בחוגים חברתיים ומשפחתיים אחרים על האי, קיים המנהג האוקינאווי הקרוי מואיי (מילולית, "פגישה למטרה הדדית"), בעת מגוריי באוקינאווה, זכיתי להיות נוכח בפגישות המואיי של אירגון הקאניוקאי, ולהכיר לעומק את הפילוסופיה מאחוריי מפגשים אלו.
מואיי כשמו כן הוא, מתנהל פעם בחודש , לרוב בשישי או השבת האחרונה של אותו החודש, ובו נפגשים חברי המכון הבכירים או חברי הקבוצה, במקום מוסכם (בדר"כ אם מדובר בכמות גדולה של חברים במואיי, יפגשו החברים במסעדה מקומית של אדם הקרוב לאותו אירגון בכדי לתמוך בו כלכלית ע"י תשלום הסכום הגדול שהצטבר בחשבון בסוף הערב.)
שם הם מדברים על התקדמות האירגון, על פעילותם הקהילתית ומקבלים תמיכה, עיצות, ותשומת לב ראויה והדדית מחבריהם.
כל משתתף מביא עימו לפגישה סכום קבוע מראש אשר חלק קטן ממנו הולך לכיסוי החשבון ורובו הולך לחבר מואיי אחר בכל חודש, אשר הגיע תורו, או לחילופין לחבר שהכי צריך אותו.
כאשר מסתיים סבב התורות וכולם קיבלו את הכסף בתורם, מתחיל הסבב מחדש, וכך למשך שנים ארוכות, לעיתים עד יומם האחרון.
המואיי, מעבר להיותו בנק של חברים אשר הכסף שמופקד אליו משמש לעזרה הדדית, הוא מקום לתמיכה חברתית הדדית ושמירה על גיבוש הארגון או המשפחה.
ומבטיח מקום בילוי, כיף, ופירוק מתחים לאנשים העובדים, לפחות פעם בחודש.
בחלק זה של הספר אתייחס לתזונה נכונה ואיזון תזונתי אשר הינם מרכיבים חשובים בפיתוח ושמירה על בריאות האדם ותוחלת חייו ואחראים במידה רבה כמו גם המצב הנפשי ומצב הרוח על מידת האנרגיה שיש לאדם.
המפתח לתזונה טובה לפי דבריו של מורי, שינג'ו סנסאיי, הוא גיוון ואיזון.
ככל שמרכיבי הארוחות במשך אותו היום וכמובן השבוע מגוונים יותר ומכילים יותר מרכיבים, כך, בריאה ומזינה יותר הארוחה.
ברוב המסעדות האוקינאווית הטובות תמצא את המנה האולטימטיבית, ממנה אפשר ללמוד המון על תזונתם המסורתית של האוקינאווים, והתייחסותם למרכיבי המזון המרכזיים הדרושים לאדם.
נתחיל בשמה של המנה אשר מורכב מקיצורי שמות מרכיביה: Magowayasashi I
-שעועית- Ma
-סומסום- Go
-אצת ים- Wa
-ירקות- Ya
-דגים- Sa
-פטריות- Shi
-תפוח אדמה/דלעת/בטטה.- I
המנה מוגשת לרוב עם אורז, (אשר לוקח אולי את החלק הגדול ביותר במטבח האוקינאווי), מרק סובה (איטריות), ותה ירוק אשר מומלץ לפי האוקינאווים לצריכה יומיומית בשל הריכוז הגבוה בו של תרכובות צמחיות בשם פלבונואידים (הנמצאים בריכוז גבוה גם בפרי הדר), אשר מגבירים את עוצמתו של הויטמין C בגוף האדם, משפרים את המערכת החיסונית ומגנים על תאי הגוף מנזקי חימצון, לתה ירוק כמו כן מיוחסות תכונות אנטיביוטיות ומונעות מחלות.
בשר, מוצרי חלב, וביצים, נאכלים באוקינאווה מעט מאוד (לפי עצתו של מורי, פעם בשבוע), ולעומת זאת דגים ומאכלים עתירי אומגה 3 נאכלים לפחות 5-4 פעמים בשבוע , בדר"כ בשילוב עם מזונות עתירי סידן כמו אצת ים ומזונות עתירי פלבונואידים כמו סויה, טופו, מיץ חמוציות או כל פרי אחר אשר צבעו עמוק וחזק.
כמו כן ישנו שימוש נרחב בצמחי מרפא, דג מוגש באוקינאווה לרוב עם עליי שיסו (פרילה) אשר נחשבים בנוסף לעתירי ויטמין A, כמצויינים לטיפול בקילקול קיבה, וחום, למקרה שהדג מקולקל.
מגוון רחב ומעניין של דגים בשוק מקישי בנהה.
מאכלים רבים מטובלים ב-סאקונה (שורש אחישבת), אשר עליו נחשבים באוקינאווה למאריכי חיים, ושורשו מצויין לטיפול בדלקות ראומטיות וכאבי ראש.
מי שביקר באוקינאווה ודאי ראה פסלים, בובות, ופוסטרים של המלון המר (Goya) אשר פופולרי מאוד וידוע כירק הלאומי של אוקינאווה, ירק זה תופס חלק רב במטבח האוקינאווי בשל עמידות הויטמין C בו (המצוי בשפע) לבישול בטמפרטורות גבוהות, לפי האמונה העממית פרי זה הוא מהגורמים המרכזיים לאריכות הימים של תושבי אוקינאווה, ועל פי הפולקלור הוא מכיל תכונות רפואיות אשר מונעות, סרטן, סכרת, ואף עוזר במניעה בהידבקות בחיידק ה-HIV אשר גורם לאיידס.
עוד מאכל מפורסם באוקינאווה, ימצא בכל טיול בסופר מרקט או בשוק אם פשוט תעקבו אחרי הריח המתוק והחמים שהוא מפיץ סביבו כאשר הוא מחומם, מדובר ב-בטטה מתוקה (IMO), אשר הובאה לראשונה לאוקינאווה מפוג'יין (דרום סין), ב- 1606 ע"י נוגוני סוקאן ובכך החייתה את כלכלת אוקינאווה אשר כאמור נפגעה קשות משינוי מפת המסחר באזור עקב קשרי סין-יפן והופעתם של סוחרים זרים.
מאז ועד היום הבטטה המתוקה פופולרית מאוד באוקינאווה וממנה מופקים קינוחים רבים (דוגמא מצויינת היא כדורי הדנגו), ומאפים שונים.
הבטטה המתוקה, נחשבת לבעלת סגולות רפואיות רבות ועשירה בסיבים תזונתיים, ויטמין C ואף עשירה ב-לייקופן ( נוגד חמצון חזק אשר מזוהה עם העגבניה).
אם כן, ללא ספק עיקרה של התזונה האוקינאווית, מורכב מירקות, פירות, אך ניתן בהחלט לראות שימוש שווה לזה של הירקות והפירות , בדגנים מלאים.
הדגנים המלאים מלווים כל ארוחה יומיומית מסורתית או לא מסורתית באוקינאווה בדר"כ בצורת אורז או ,המנה המאפיינת את המטבח האוקינאווי יותר מכל- איטריות סובה.
חשוב להזכיר כי כל המרכיבים הללו, מהטבע ומהצומח, מבושלים לרוב ללא שימוש במלח או סוכר, המאכלים נצרכים בטעמם הטבעי ולעיתים קרובות מנות רבות מטוגנות בשמן קנולה אשר נחשב לבריא ביותר בשל ריכוז האומגה-3 בו, ומכיוון שרמת השומן הרווי בו הגורמת לכבד לייצר כולסטרול נמוכה מאוד, ולמעשה מכיל חומרים אשר עוזרים להפחית כולסטרול.
הרבה נאמר על השימוש באלכוהול והשפעתו על הגוף, ולמרות ששימוש נרחב באלכוהול נקשר בשמם של סוגיי סרטן כמו סרטן השד, וצוואר הרחם, אלכוהול בשימוש מתון ומאוזן, בעת בילויים ,יכול להיות טוב מאוד כמפחית לחץ (גורם מאריך חיים כפי שראינו בסעיף קודם של פרק זה) .
אף נאמר שצריכת אלכוהול בכמות של 40 גרם ביום (כוס וחצי יין) תפחית סיכויים לחלות במחלות סרטן למינהם ,טרשת עורקים, שבץ ומחלות לב, כמובן שיש לזכור שגם פה, כמו בתזונה ובדרך החיים ,האיזון, הוא המפתח בין נזק לתועלת.
לכן אם נחזור לתזונה, חשוב לזכור כי יש לחלק את מרכיביה בצורה מגוונת לכל ימות השבוע ולאכול באיזון, ובמידה מספקת עד שלא תהיה רעב עוד, אך גם לא שבע מדי. איזון זה חשוב מאוד במצטבר מכיוון שהוא ישמור על קיבתך בגודל המתאים לך וימנע ממנה להימתח ולגרום לאכילה במידה גדולה יותר בכדי להגיע להרגשת שובע בארוחה הבאה.
באוקינאווה קיימת התייחסות כמו כן לאקלים בו אתה גר, והתאמה של התזונה אליו. במדינות חמות, אכילה של בשר בקר עדיפה פחות מכיוון שלוקח לו זמן להתעכל, מה שעלול להביא לריקבונו בקיבה אשר גורם לריחות גוף ועייפות , כאשר הגוף ינסה לעכל אותו.
מתוך ספרו של שי חי "36 פסגות הרים"
