הגנה עצמית לאנשי עסקים ופרטים
וויצ'י ריו - (上地流, Uechi-ryu) הוא סגנון לחימה סיני/ אוקינאווי , פנימי (Internal), מסורתי אשר הובא לאוקינאווה, מאזור פוג'יין בסין על ידי קנבון וויצ'י (上地完文)(1877-1948), שלמד אצל מורה לקונג פו, בשם צ'ו טסו הו.
שמו של הסגנון אותו למד קנבון וויצ'י בסין, נקרא, "פנג גיי נון", או "פא יי רואן" והוא משלב את סגנונות העגור, הטיגריס, והדרקון של קונג פו, לסגנון ייחודי אחד.
בסגנון 3 קאטות עיקריות :
סאנצ'ין- 3 קרבות/אוצרות
סאייסאן- 13 דרכים לתקוף ולהגן
סאנסייאריו- 36 דרכים לתקוף ולהגן
הביומכניקה הייחודית של סגנון זה משלבת בתוכה תנועות זורמות והמשכיות (דרקון) עם טכניקות קשות, חזקות וקצרות (טיגריס), וכמו כן קיים בו דגש על תנועה סיבובית ורכה (עגור), מכת מפרק אחד (שוקאן), מכות עם אצבעות הידיים והרגליים, וחישול הגוף (מה שמכונה בסין "חולצת הברזל"), כאשר אלו מלווים בטכניקות נשימה טבעיות וקצרות המתאימות לעימות פיזי מציאותי ואשר מאפשרות הקשחה מיידית של הגוף.
מילולית, משמעות המילה פנג גיי נון, הינה "חצי קשה, חצי רך" והיא מתייחסת לאופי הסגנון, גישתו לאימונים, והטכניקות המרכיבות אותו.
לאחר מותו של קנבון וויצ'י, שינה בנו קאניי וויצ'י את שם הסגנון ל"וויצ'י ריו" (תרגום מילולי מיפנית: "הדרך של וויצ'י")
כיום מתורגל סגנון זה במקומות רבים בעולם, בייחוד באוקינאווה וארה"ב.
קנבון וויצ'י- מייסד השיטה

קנבון וויצ'י מייסד השיטה, נולד למשפחה של סמוראים, בחמישי למאי 1877, בצפון אוקינאווה וגדל בכפר אמני הלחימה איטומי.
בגיל 20, כדי להימנע מגיוס לצבא היפני ובעידודו של מורה זקן לאמנויות לחימה, נסע למחוז פוג'יין בדרום סין, במטרה ללמוד צ'ואן פה (אגרוף סיני, או אמנויות לחימה סיניות, היום מוכרות תחת השם, קונג פו.), למזלו של וויצ'י, בסין של לאחר מרד הבוקסרים ושריפת מקדשי השאולין ע"י המנצ'ורים, מורים היו מפוזרים בסין ולראשונה לימוד של קונג פו שעד אז היה נחלתם של האצילים והעשירים המשכילים, התאפשר גם למעמד הנמוך ולעניים.
במהלך חיפושיו, הוא הגיע לבית ספר סודי מאוד של סגנון "פאן גיי נון" אשר נהוג לחשוב כי תפקד כאחד מבסיסי המחתרת המרכזיים של ההתנגדות הסינית למשטר המנצ'ורי, ואשר היה ממוקם ליד מנזר השאולין הדרומי.
שמו של המאסטר בבית הספר היה ,צ'ו טסו הו, או ביפנית שו שי ווה (נודע גם כ-קסונשן דאוז- הטאואיסט של הר קסון).
לוחם ומכשף טאואיסט מפורסם, אשר שילב את סגנונות: העגור, הטיגריס, והדרקון של קונג פו, לסגנון אחד לו קרא כאמור "פנג גיי נון".
ראוי לציין כי עד לימנו אנו , נודע ,צ'ו טסו הו, כאמן לחימה מפורסם ואגדי בדרום סין ובטאיוואן, ואפשרי למצוא בכתבי שאולין העתיקים מידע האומר כי ,טרם שריפת מקדש השאולין הדרומי על ידי המנצ'ורים, לימד צ'ו טסו הו במקדש בחדר מספר 36, את סגנונו היחודי אשר סיכם את כל הטכניקות אשר נלמדו ב-35 החדרים הקודמים לו.

צ'ו טסו הו
תחילה, סירב צ'ו טסו הו בתוקף לקבל את וויצ'י לבית ספרו מכיוון שלא היה סיני, אך לאחר שוויצ'י אשר היה מומחה לרפואה טבעית, טיפל בכאב ראש אשר תקף את המאסטר באמצעות צמחי מרפא, הסכים הוא לבסוף וקיבל אותו לבית הספר. וויצ'י למד בבית הספר של מאסטר הו, במשך 13 שנים, שבסופם קיבל תעודת מאסטר, וניתנה לו ע"י מורו הרשות לפתוח ביה"ס לקונג פו משלו ולהתחיל ללמד. קנבון וויצ'י פתח ביה"ס בעיירה ננצ'ון אשר אותה אהב מאוד, ונכתב בדפי ההיסטוריה כ-זר הראשון שלימד בסין את אומנות הקונג פו.
במהלך שהותו בסין כאמור, למד וויצ'י שלושה קאטות.
• סאנצ'ין
• סאיסאן
• סאנסייריו
לאחר מספר שנים שלימד וויצ'י בסין, תלמידו הבכיר היה מעורב בקטטה בה הרג את שכנו, כתוצאה מכך, נתקל וויצ'י ביחס רע מצד תושביי העיירה, ולכן סגר את בית ספרו, חזר לאוקינאווה, ובבושתו, נשבע לא ללמד שוב.
כאשר חזר וויצ'י לאוקינאווה, החל לעסוק בחקלאות בכפר קטן ליד נהה, הוא ניסה להסתיר את עברו, אך תושבים רבים מהכפרים הסמוכים, שמעו על מעליליו ועל זהותו האמיתית, מאדם בשם גוקאנקי, (סוחר תה ומומחה לשיטת העגור הדרומי של קונג פו, אשר הגיע לאוקינאווה באותה התקופה בה הגיע וויצ'י ונחשב לאחד המשפיעים ביותר על אומנויות הלחימה של אוקינאווה.) אשר היה חבר טוב של וויצ'י בסין, והתדפקו על דלת ביתו ללא הרף בבקשות וטחינות לא פוסקות, ללמד אותם. וויצ'י הכחיש כי הוא מחזיק בידע לחימתי, וטען שמדובר בטעות בזיהוי.

גוקאנקי
יום בהיר אחד נערכה הדגמה גדולה של קראטה בכיכר העיר, בה הופיעו טובי המורים של אומנויות הלחימה, מורה בכיר אשר ראה את וויצ'י עומד בקהל, קרא לו, כבל עם ועדה, לעלות לבמה ולהדגים את שיטתו, הקהל המשולהב דחף את וויצ'י לעבר הבמה אשר בלית ברירה עלה לבמה. נאמר כי באותו היום, הדגים וויצ'י את הקאטה האהובה עליו, סאיסאן, ועשה זאת במהירות וכוח מדהימים אשר הותירו את הקהל פעור פה והביא לסירובם של המורים האחרים להמשיך ולהופיע אחריו בטענה שלא יוכלו להשתוות אליו.
מאז שמו כאמן לחימה באוקינאווה הלך לפניו, והוצעו לו אינספור תפקידים רשמיים בלימוד, להן סירב בשל שבועתו אשר נדר, לא ללמד שוב.

קנבון וויצ'י ותלמידו הבכירים מחוץ למכון הישן בוואקיאמה
במשך שהותו באוקינאווה, התחתן וויצ'י. ושנה מאוחר יותר ב-1911, נולד בנו הבכור, קאניי, אשר לימים יסד מחדש את סגנונו של אביו והפך אותו לאחד מהסגנונות המפורסמים בעולם.
4 שנים לאחר הולדת בנו, עזב וויצ'י את אוקינאווה אשר נאבקה במיתון כבד, לכיוון אוסקה, בכדי לחפש פרנסה. הוא התיישב בוואקאימה, ושם ב-1925, לאחר 15 שנים שבהם לא לימד, בעקבות טחינות ושיכנועים לא פוסקים, חזר ללמד את אומנות ה-"פנג גיי נון" למספר תלמידים מועט, אשר היו חבריו הטובים, בהם תלמידו הבכיר וחברו הטוב ביותר, סאיריו שינג'ו, ובנו הבכור, סאיהו, אשר איתם ועם משפחתם התגורר.
ב-1927, הצטרף אליו בנו קאניי אשר עבר לגור איתו בוואקאיאמה.
קאניי נשאר ללמוד תחת אביו כ 10 שנים, שבסופם פתח מכון משלו באוסקה.
ב-1941, קודם לדרגת מאסטר על ידי אביו וחזר לאוקינאווה שם החל ללמד פנג גיי נון, בחצר ביתו.


קאניי וויצ'י עם אביו קנבון, ובעמידה אופיינית לסגנון הוויצ'י ריו.
ב-1946, חזר קנבון וויצ'י לאוקינאווה עם סייריו שינג'ו, סייאו שינג'ו, וסייקו טויאמה, והחל ללמד את סגנון הפנגיינון של קונג פו באזור נאגו.
ב-1948 נפטר קנבון וויצ'י ממחלה, כאשר משפחת שינג'ו וחברו הטוב ,סייריו לצידו.

סייריו שינג'ו
לאחר מות אביו, פתח קאניי וויצ'י ביה"ס בעיר פוטנמה באוקינאווה, אשר היה פתוח לציבור הרחב, במטרה להפיץ את אמנות הלחימה של אביו.
בכדי לחלוק כבוד אחרון לאביו ולמורשתו, הוא שינה את שם האומנות מפנגיינון, ל וויצ'י ריו אשר בתרגום מילולי מיפנית אומר "דרכו של וויצ'י" והוסיף עוד 5 קאטות לסגנון.
סאייו שינג'ו, תלמידו הבכיר של וויצ'י המנוח, חזר לאוקינאווה, פתח מכון משלו בעיר קדנה, והחל ללמד וויצ'י ריו, הוא נודע לימים כ"האיש החזק של וויצ'י ריו" ולימד במכונו האגדי, מורים ומאסטרים רבים טובים.

סייאו שינג'ו
לאחר מותו ב-1981, ירש בנו הבכור, קיוהדה שינג'ו, את המכון, והקים לזכרו של אביו, את ארגון ה - הקאן יו קאי - (קבוצת האגרוף החזק של סאייו").
קיוהידה שינג'ו, כיום בן 62, הוא אחד המורים המוכרים והמפורסמים ביותר בעולם אמנויות הלחימה, שמו הולך לפניו, והוא מפורסם מאוד בין היתר עקב היותו אלוף אוקינאווה בקראטה 9 שנים רצופות, שינג'ו סנסאיי, כיום הוא ראש התאחדות כל סוגי הקראטה באוקינאווה, ועושה רבות בכדי לקדם את הוויצ'י ריו, במסגרת פעילותו לקידום השיטה, השתתף בהופעות רבות בתוכניות טלוויזיה בינלאומית וסרטים תיעודיים כפי שתוכלו לראות בגלריית הסרטונים באתר זה.
שינג'ו סנסאיי הינו מורו הישיר של סנסאיי שי חי.

שינג'ו קיוהידה
שי חי סנסאיי ותלמידו

הסגנון מורכב מ- 8 קאטות, כאשר 3 מתוכן הינן העיקריות אשר הגיעו מסין עם קנבון וויצ'י, ועוד חמש אשר נוספו לאחר מותו, על ידי תלמידיו הבכירים ובנו קאניי, ואשר בנויות על שלושת הקאטות העיקריות וטכניקות מתוכן.
1. סנצ'ין – מקורית מסין (קונג פו)
2. קאנשיאווה (נקראה בעבר, דייני סאייסאן)
3. קנשו
4. סייצ'ין
5. סאיסאן – מקורית מסין (קונג פו)
6. סאיריו
7. קאנצ'ין
8. סאנסאייריו – מקורית מסין (קונג פו).
סרטון הדגמה של בית הספר של שי חי באוקינאווה יפן, בהשתתפותו