שיעור נסיון חינם באחד מבתי הספר בהתאחדות
הגנה עצמית לאנשי עסקים ופרטים
שמי יונתן בלושטיין, ואני אמן לחימה העוסק ב-שינג אי צ'ואן.
כשאנשים חושבים על מורה, לכל אחד יש את האסוציאציות שלו.
הדבר הראשון שעולה לי לראש כשאני חושב על מורה שאני רוצה ללמוד ממנו, בכל תחום, הוא "מישהו שאוהב את מה שהוא עושה".
מורה יכול להיות אדם מקסים, בעל יכולות הוראה בחסד, כריזמטי ומרשים, ו\או בעל יכולות מדהימות. אם הוא לא אוהב את מה שהוא עושה – זה מקרין החוצה, ואין לי מה ללמוד ממנו. שי לא רק אוהב את מה שהוא עושה – הוא מאוהב במה שהוא עושה. גם במקרה של שי, זה מקרין החוצה. לא רק שכל הוויתו, חייו ופרנסתו סובבים סביב אמנות הלחימה שהוא מתרגל – כל הסובבים אותו סופגים מהרוח המיוחדת והחיובית הזאת, ומרוויחים ממנה. על כך למדתי באופן אישי כאשר ראיתי את תלמידיו של שי. לא בלבד שכולם הצליחו להגיע תוך תקופות קצרות של חודשים ושנים בודדות לתוצאות מרשימות במיוחד, אלא שהם מלאים באותה התלהבות שמציפה את המורה שלהם, ובמקום פרצוף עקום שנובע מהקושי המובן מאליו של האימונים, פניהם מחייכות תמידית.
בעידן המודרני, החברה שלנו מלאה במומחים שלמדו מקורסים מזדמנים. פרופסורים ומאסטרים לכאורה שהידע והיכולות שלהם מוטלים בספק, ושאת אלה רכשו במקומות מפוקפקים ובזמן קצר, לעיתים תמורת תשלום במקום עבודה קשה. רוב האנשים ייפלו בפח, וילכו שבי אחר "מומחים" שכאלה. המלצתי לכם, באם תבחרו ללכת ללמוד אצל שי או שלא – אם אתם רוצים ידע אמיתי, לכו לשורשים – לאותם בודדים שלמדו בצורה אותנטית ממורים אותנטיים אחרים. אף יותר חשוב מכך – לכו אחר אלה שמלבד שלמדו במקום הנכון משך זמן רב, גם מלאים באותה רוח חיים ונחישות שהיא לב ליבה של ההוויה באמנויות הלחימה. אין הדבר אומר שאתם צריכים להיות כמותם או לשאוף להיות כאלה. ייתכן, ואף סביר, שמטרותיכם יותר צנועות. אל תתנו לדבר להרתיע אתכם – בין שאתם שואפים להגיע לעננים ולהפוך יום אחד מורים בעצמכם, ובין שאתם אנשים רגילים שבסה"כ מחפשים קצת כושר או יכולת הגנה עצמית מעולה – לכו תמיד על הטובים ביותר, ומבין אלה, על אלו מהם שאמנויות הלחימה הן בעצמותיהם ובדמם... אנשים כמו שי חי סנסיי.
