שיעור נסיון חינם באחד מבתי הספר בהתאחדות
הגנה עצמית לאנשי עסקים ופרטים
מאמרים מאמרים של תלמידים איך לבחור את אומנות הלחימה המושלמת, מאת: איה פדרמן
כתבה זאת היא לא סיכום של מחקרים מדעים על אומנות לחימה, אלא בסה"כ נועדה להביא לפניכם את ההתרשמות שלי. קיימות הרבה שיטות לחימה, אבל הגוף הוא אותו הגוף. אם תכופף יד לכיוון אחד היא תתכופף, ולכיוון השני היא תישבר. קראטה, קונג-פו, אייקידו – כולן חולקות את אותו המקור מהסיבה הפשוטה שאתה והיריבים שלך כולכם
בנויים בצורה דומה ופועלים על סמך אותם עקרונות פיסיקליים וביולוגיים.
מאוד קל להיתפס לגישה ההוליוודית כאילו לסיגנון מסוים יש יתרון על פני כל הסיגנונות האחרים, וברגע שתמצא את הסגנון המושלם ותפענח את הסוד מייד תהפוך למאסטר דגול ותוכל לנצח עשרה יריבים בלי להזיע (אה כן, וגם לעופף באוויר). האמת לצערי היא כואבת יותר וגם מסריחה יותר (מריחה כמו הרבה זיעה ומשחת בן-גיי).
אין אומנות לחימה מושלמת, אין סגנון מושלם יש רק אותך, עם ברכיים שחוקות מהצבא ועם הכרס הקטנה ההיא. בקונג פו פנדה השתמשו במשפט "אין מרכיב סודי, המרכיב הסודי הוא רק אתה", וזה כל כך נכון. אין אומנות לחימה מושלמת. אין סוד עתיק שברגע שתפענח אותו יפרשו לפניך סודות היקום. רק אתה תוכל לקבוע לאיזה מין לוחם תתפתח. כל הטיפים שבהמשך לא מבטלים את העובדה הבסיסית הזאת - הכוח נמצא אצלך, ורק אתה יכול לקבוע איך תשתמש ותפתח אותו.
בבסיסן כל אומנויות הלחימה שוות, אבל לא כל המכונים שווים. אני יכולה לפרוש לפניכם מספר עצות לגבי בחירת מכון, אבל כמו בבחירת נעלים או בחירת דירה חשוב שתהיו כנים עם עצמכם. בשביל מה אתם הולכים להתאמן? כדי להשתתף בתחרויות? כדי ללמוד הגנה עצמית? כדי לפתח את הכושר הגופני? כמה זמן יש לכם באמת להשקיע באימונים?
1. המאמן – אמרו את לפני וכנראה יאמרו אחרי, פחות מאומנות הלחימה עצמה חשוב למצוא את המאמן הנכון עבורכם. לא מספיק שהמאמן יהיה "קילר", לא כל לוחם טוב יודע ללמד אחרים. רוב המכונים מציעים שיעור ניסיון חינם, אני ממליצה לא להתחייב ישר על שיטה ומאמן ספציפיים אלא לחכות לפחות חודש עד שתתרשמו מאופי המאמן והאם הוא מתאים עבורם. חשוב שתבינו מהן הנקודות שחשובות לכם ואיך המאמן שלכם עוזר לקדם אתכם. עם זאת יש לציין שנתקלתי בכמה וכמה מאמנים, טובים יותר וטובים פחות, אבל עד עכשיו לא נתקלתי במאמן גרוע ממש, כנראה בגלל שרוב אלה שעוסקים בתחום עושים זאת יותר מאהבה לתחום ופחות בגלל שאיפות חומריות.
2. זמן וכסף – זמני האימונים יכולים לנוע בין 45 דקות עד לשעתיים ואף יותר במקומות מסוימים, כשהעלות היא בין 200-300 ש"ח לחודש אימונים. במכונים גדולים וממוסדים, בדרך כלל זמן האימון יהיה בין 45-60 דקות פעמיים בשבוע. יש הרבה יתרונות לכך שמדובר בשיטה ממוסדת אבל זמן האימון הוא לא אחד מהם. אימון של 45 דקות (שעשר דקות ממנו מתבזבזות על חימום) איננו אפקטיבי. אני ממליצה בחום לבחור במכון שמאפשר לך להתאמן לפחות אימון של 60 דקות או נותן אפשרות להיכנס לאימונים אחרים ללא תשלום כדי להשלים זמן אימון קבוצתי.
3. חברי הקבוצה – בלי לגרוע מחשיבות המאמן, בפועל אתה לומד מחברי הקבוצה שלך לא פחות מאשר אתה לומד מהמאמן. מהקבוצה אתה מקבל גם עזרה חיובית וחשוב לא פחות אתה יכול גם ללמוד מהטעויות שלהם ולא רק משלך (זה עשוי להיות יותר "זול"). ככל שתתאמן עם אנשים שונים יותר אחד מהשני ככה תלמד יותר - לוחמים גבוהים, נמוכים, רזים, שמנים, מהירים, איטיים, גברים ונשים - ככל שהשונות עולה כך אתה נחשף ליותר מצבים ויריבים. בנוסף, אנשים שכיף להתאמן איתם תמיד מגבירים את החשק לבוא להתאמן.
4. קרבות - בחלק מאומניות הלחימה נמנעים מקרבות אימון בטענות מטענות שונות. מנסיוני, אם אתה רוצה להיות לוחם טוב אתה חייב להילחם כמה שיותר, אין כאן קיצורי דרך. קרבות אימון הן סימולציה מבוקרת של קרב רחוב. ככל שתשתתף בפחות סימולציות כך יש יותר סיכויים שהמטוס שלך יתרסק בקרב. תרגיל מתוכנן מראש שבו התוקף המוגדר נותן מכה מתוכננת ואתה מגיב בהגנה ספציפית מהווה תרגול טוב אבל לא מחליף קרבות חופשיים. בכל מקרה, נדיר שיעבדו איתך מעבר לרמה שאתה מסוגל להתמודד איתה. בתור מתחיל, גם אם תקבל מכה בקרב זאת תהיה מכת "סימון" קטנה שהערך הלימודי שלה גדול מהכאב הזמני שנגרם ממנה. מכות הסימון האלה מלמדות אותך לא רק להגן יותר טוב, אלא גם להתמודד עם הפחד.
5. פציעות - אפשר לחלק פציעות לשניים: פציעות שנובעות כתוצאה מקרבות, אם באימון ואם בתחרות, ופציעות ספורט. הסוג הראשון יחסית נדיר ואילו הסוג השני נפוץ, ועם זאת רוב האנשים מפחדים מפציעות מהסוג הראשון ומתעלמים מהסוג השני. נדיר מאוד להיפצע בצורה רצינית בקרב אימון או בתחרויות, בגלל שיש השגחה של מאמן או שופטים וסט שלם של חוקים שנועד למנוע פציעות רציניות. אני לא אומרת שהדבר לא קורה, אבל מעולם לא ראיתי פציעה שחרגה מכתמים כחולים או עצם שבורה.
פציעות הספורט לעומת זאת הן הרבה יותר רציניות, והן קיימות באומניות לחימה כמו שהן קיימות בכדורסל, כדורגל, בייסבול או החלקה אומנותית. חשוב לבחור מאמן שידע להדריך אתכם איך להתאמן בצורה נכונה כדי להמנע מסוג כזה של פציעות. רצוי לבחור מאמן שעבר הדרכה מתאימה בוינגייט, אבל עם זאת לא מומלץ להטיל את כל האחריות על המאמן אלא לקרוא על הנושא בעצמכם.
6. מיקום – הייתי ממליצה לפחות בהתחלה להתאמן במקום קרוב לבית ונוח להגעה. ככה יהיה לכם תירוץ אחד פחות בימים שפחות יתחשק לכם ללכת להתאמן. כמובן שזה לא כלל זהב, ולפעמים כדאי להתאמץ יותר ולהגיע גם למכון מרוחק, אם שאר הפרמטרים מתאימים. המכון הראשון בו התאמנתי היה מרוחק ממקום מגוריי בכשעת הליכה, אבל מכיוון שמאוד אהבתי את האימונים במכון עדין הצלחתי להגיע לכל האימונים. אם יש מכון מרוחק יותר שממש מוצא חן בעיניכם לכו אליו.
7. תחרויות – מכל הנקודות שהזכרתי כאן זוהי אחת היותר שנוייות במחלוקת ואני אנסה לטפל בה בזהירות. אומנות לחימה שמשלבת תחרויות בו זמנית מרוויחה ומאבדת משהו. תחרויות הן אירועים מאוד מלחיצים והן עוזרות לדמות קרב מבחינת רמת הלחץ. בגלל זה, לאומניות לחימה ששולחות חניכים לתחרויות או מקיימות תחרויות באופן קבוע יתרון עצום. אבל מה, אליה וקוץ בה, שכן תחרויות שונות מהותית מקרב רחוב. בתחרויות יש סט של כללים, ברחוב אין. בתחרות אתה מתמודד עם יריב אחד בערך באותו משקל כמו שלך, וברחוב היריב יהיה בדרך כלל יותר גדול וחזק ממך (אם הוא יותר קטן למה לו להתקיף אותך?) וכנראה שהוא יבוא עם חברים.
אדם שמתרגל לא לשמור על הפנים בתחרויות, כי בתחרויות מסוימות אסור לתת אגרופים לפנים, לא ישנה את ההתנהגות שלו מיידית בגלל שהוא נמצא ברחוב. כשאתה מתאמן באומנות לחימה אתה רוכש סט אחד של הרגלים, סט אחד של כלים. התאמנתי באומניות לחימה עם ובלי תחרויות ומצאתי שאומנות לחימה שבה נערכים קרבות אימון באופן קבוע, אבל שלא שולחת את חניכה לתחרויות, תורמת לי אישית יותר. בכל מקרה, מה שלא תבחרו לעשות, רצוי שתהיו מודעים ליתרונות ולחסרונות של השיטה שבחרתם.
כשהתחלתי להתאמן אנשים שאלו אותי למה אני מתאמנת ולא תמיד ידעתי מה להגיד להם. יש הרבה סיבות להתאמן באומניות לחימה וכולן טובות, אבל אף אחת מהן לא היתה רלוונטית אלי. אני התאמנתי כי היה לי כייף להתאמן, כי האימונים הקנו לי תחושה של אתגר וסיפוק כל השאר היה משני. אחרי האימון הראשון שלי ניגשתי למאמן שלי דאז ואמרתי לו "אני לא חושבת שאני אהיה טובה בזה אבל אני אוהבת את זה". זאת העצה הכי חשובה שאני יכולה לתת לגבי בחירת אומנות הלחימה המושלמת - תבחרו מקום/שיטה/מאמן/קבוצה שאתם אוהבים והשאר כבר יבוא לבד.
הכותבת, איה פדרמן, הינה תלמידה בכירה במכון המרכזי בהרצליה
